ממצאי חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בסביבה מעידים על התיישבות רציפה במקום, החל מתקופת הברונזה ועד לתקופה הביזנטית.
עדויות היסטוריות נוספות מצביעות על קיומו של כפר נוצרי במקום בתקופה הצלבנית שהיה ידוע כ"סנט ג'ון דה טירה", המוזכר כמקום עליה לרגל ובמקום אף נבנה מבנה מרכזי ששימש כמוקד שלטוני וכלל מבצר וכנסיה.
בתקופה העות'מאנית מתפתח במקום הכפר המוסלמי "אל טירה", שבמהלך המאה ה-19 היה בין הגדולים באזור חיפה, במרכזו המסגד (אלג'אמע אלכביר)
עם סיום מלחמת השחרור, התרוקן הכפר מרוב יושביו הערבים ולאחר הקמת מדינת ישראל השמישו העולים החדשים ממרוקו את המקום הגדול והנטוש והפכו אותו לביה"כ המרכזי בטירת כרמל.
החוקר פון מולינן שביקר במקום בשנת 1906 איתר מעל פתח הכניסה הצפוני המוביל לאולם התפילה, כתובת בערבית שמורה היטב, בה מצוינת שנת 1579 לסה"נ (סוף המאה ה-16 ותחילת השלטון העות'מאני) כשנת בנייתו או הקדשתו של המבנה כמסגד.
החוקר ויקטור גורין שביקר במקום בשנת 1870 טען כי טרם הפיכתו למסגד שימש המקום ככנסיה צלבנית או כמבנה ציבורי אחר.
עד כה טרם בוצעו במתחם מהלכי שימור ושחזור.
במהלך סמסטר חורף תש"ף 2019-2020, בוצעה במתחם עבודת תיעוד, הערכה תרבותית ותכנון חזון אדריכלי-עירוני עתידי, ע"י סטודנטים לארכיטקטורה במסגרת הסטודיו התימטי בשימור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה.
על אף שהעבודה נעשתה כתרגיל אקדמי, הוצפו במסגרתה נושאים חשובים וזוויות רבות המהווים נקודת פתיחה מרתקת לפרויקט שימור ופיתוח שהאתר ראוי לו.
משמעות קהילתית:
משמעות חברתית:
משמעות תרבותית ואומנותית:
משמעות היסטורית:
משמעות אדריכלית:
אותנטיות ומצב השתמרות:
משמעות תיירותית:
אולם התפילה המרכזי:
אולם האירועים:
מענה פונקציונאלי:
תרבות ורוח: